גיאומטריה · גיאומטריה במעגל
השאלה
שני מעגלים נחתכים בנקודות \( B \) ו- \( D \), כמתואר בסרטוט. הנקודה \( A \) נמצאת על המעגל הקטן. הקטע \( AD \) משיק למעגל הגדול בנקודה \( D \). הנקודה \( C \) נמצאת על המעגל הגדול, כך שמתקיים: \( DC \parallel AB \). א. הוכיחו כי \( \Delta ABD \sim \Delta BDC \). הנקודה \( E \) נמצאת על הקטע \( DB \), כך שמתקיים: \( AB \cdot DE = AD \cdot BE \). ב. הוכיחו כי \( \measuredangle DBC = 2 \cdot \measuredangle BAE \). נתון: \( AB = 4a \), \( DC = 9a \), \( BC = 12a \). ג. הוכיחו כי \( AB = DE \). נסמן את שטח המשולש \( AEB \) ב- \( S \). ד. הביעו באמצעות \( S \) את שטח המרובע \( ABCD \).
הטיפ של עובד
💡 בגיאומטריה של מעגלים, זווית בין משיק למיתר תמיד שווה לזווית ההיקפית הנשענת על אותו מיתר מצידו השני. כאן \( AD \) משיק ו- \( DB \) הוא מיתר, מה שמספק לנו זווית אחת במתנה! שימו לב גם לנתון המעניין בסעיף ב' – אם מבודדים יחסים, מקבלים את המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית.
פתרון מודרך, צעד אחר צעד
שלב 1: סעיף א': דמיון משולשים
נוכיח כי המשולשים דומים לפי משפט ז.ז (זווית-זווית): 1. נתון כי \( DC \parallel AB \). 2. מכאן נובע ש- \( \measuredangle ABD = \measuredangle BDC \) (זוויות מתחלפות שוות בין ישרים מקבילים). 3. נתון כי \( AD \) משיק למעגל הגדול בנקודה \( D \). בנוסף, \( BD \) הוא מיתר במעגל הגדול. 4. לפי המשפט: זווית בין משיק למיתר שווה לזווית ההיקפית הנשענת על אותו מיתר מצידו השני. לכן: \( \measuredangle ADB = \measuredangle BCD \). 5. מצאנו שתי זוויות שוות בהתאמה: \( \measuredangle ABD = \measuredangle BDC \) וכן \( \measuredangle ADB = \measuredangle BCD \). 6. לכן, \( \Delta ABD \sim \Delta BDC \) לפי משפט דמיון זווית-זווית (ז.ז). מ.ש.ל א'.
מושגים: זווית בין משיק למיתר
שלב 2: סעיף ב': הוכחת הקשר בין הזוויות
1. נתון הקשר: \( AB \cdot DE = AD \cdot BE \). 2. נחלק את שני האגפים ונקבל את הפרופורציה: \( \frac{DE}{BE} = \frac{AD}{AB} \). 3. במשולש \( ABD \), הנקודה \( E \) נמצאת על הצלע \( BD \). ראינו שהיא מחלקת את הצלע \( BD \) ביחס השווה ליחס שתי הצלעות האחרות של המשולש. 4. לפי המשפט ההפוך למשפט חוצה הזווית, הקטע \( AE \) חייב להיות חוצה הזווית \( \measuredangle DAB \). 5. מכאן ש- \( \measuredangle DAE = \measuredangle BAE \), ולכן ניתן לרשום: \( \measuredangle DAB = 2 \cdot \measuredangle BAE \). 6. מסעיף א' הראינו שהמשולשים דומים (\( \Delta ABD \sim \Delta BDC \)). במשולשים דומים כל הזוויות המתאימות שוות. 7. הזווית השלישית בכל משולש חייבת להיות שווה בהתאמה: \( \measuredangle DAB \) (במשולש \( ABD \)) מתאימה ל- \( \measuredangle DBC \) (במשולש \( BDC \)). כלומר: \( \measuredangle DAB = \measuredangle DBC \). 8. מכלל המעבר (הצבת השוויון מסעיף 5 לתוך סעיף 7), נקבל: \( \measuredangle DBC = 2 \cdot \measuredangle BAE \). מ.ש.ל ב'.
מושגים: המשפט ההפוך לחוצה זווית
שלב 3: סעיף ג': הוכחת שוויון צלעות
1. נתון: \( AB = 4a \), \( DC = 9a \), \( BC = 12a \). 2. נשתמש ביחס הדמיון שהוכחנו בסעיף א' (\( \Delta ABD \sim \Delta BDC \)): \( \frac{AB}{BD} = \frac{BD}{DC} = \frac{AD}{BC} \) 3. נציב את הנתונים לתוך השוויון הראשון: \( \frac{4a}{BD} = \frac{BD}{9a} \). 4. כפל בהצלבה ייתן לנו: \( BD^2 = 36a^2 \). נוציא שורש ונקבל: \( BD = 6a \). 5. כעת נשתמש בשוויון השני למציאת \( AD \): \( \frac{4a}{6a} = \frac{AD}{12a} \). 6. נצמצם את השבר ל-\( \frac{2}{3} \), ונקבל \( \frac{AD}{12a} = \frac{2}{3} \). מכאן \( AD = \frac{2 \cdot 12a}{3} = 8a \). 7. כעת נחזור ליחס חוצה הזווית מסעיף ב': \( \frac{DE}{BE} = \frac{AD}{AB} \). 8. נציב את הצלעות שמצאנו: \( \frac{DE}{BE} = \frac{8a}{4a} = 2 \). לכן: \( DE = 2 \cdot BE \). 9. אנו יודעים שהנקודה \( E \) על הקטע \( BD \), כלומר \( BD = BE + DE = 6a \). 10. נציב את \( DE \): \( BE + 2 \cdot BE = 6a \Rightarrow 3BE = 6a \Rightarrow BE = 2a \). 11. נחשב את \( DE \): \( DE = 2 \cdot 2a = 4a \). 12. קיבלנו ש- \( DE = 4a \), ונתון ש- \( AB = 4a \). לכן, \( AB = DE \). מ.ש.ל ג'.
שלב 4: סעיף ד': חישוב שטח המרובע ABCD
1. נתון לנו שטח המשולש \( S_{\Delta AEB} = S \). 2. המשולשים \( ADE \) ו- \( AEB \) חולקים את אותו קודקוד \( A \), ובסיסיהם \( DE \) ו- \( BE \) מונחים על אותו ישר (\( BD \)). משמעות הדבר היא שיש להם את אותו הגובה. 3. לכן, יחס השטחים שלהם שווה ליחס הבסיסים: \( \frac{S_{\Delta ADE}}{S_{\Delta AEB}} = \frac{DE}{BE} \). 4. חישבנו קודם ש- \( DE = 4a \) ו- \( BE = 2a \), כלומר היחס הוא 2. לכן: \( S_{\Delta ADE} = 2 \cdot S = 2S \). 5. שטח המשולש \( ABD \) השלם הוא סכום שני השטחים: \( S_{\Delta ABD} = S_{\Delta AEB} + S_{\Delta ADE} = S + 2S = 3S \). 6. מסעיף א' אנו יודעים כי \( \Delta ABD \sim \Delta BDC \). משפט בסיסי בדמיון קובע שיחס השטחים שווה לריבוע יחס הדמיון. 7.מצא את יחס הדמיון על פי זוג צלעות מתאימות: \( \frac{DC}{BD} = \frac{9a}{6a} = \frac{3}{2} \) (או \( 1.5 \export )). 8. יחס השטחים יהיה: \( \frac{S_{\Delta BDC}}{S_{\Delta ABD}} = \left(\frac{3}{2}\right)^2 = \frac{9}{4} = 2.25 \). 9. לכן, השטח של משולש \( BDC \) הוא: \( S_{\Delta BDC} = 2.25 \cdot S_{\Delta ABD} = 2.25 \cdot 3S = 6.75S \). 10. שטח המרובע כולו הוא סכום שטחי שני המשולשים המרכיבים אותו: \( S_{ABCD} = S_{\Delta ABD} + S_{\Delta BDC} = 3S + 6.75S = 9.75S \). תשובה סופית: השטח הוא \( 9.75S \) (או \( \frac{39}{4}S \)).
מושגים: יחסי שטחים
תשובה סופית
התשובה הסופית: 9.75S