חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי · פונקציית אינטגרל (פונקציית הצטברות)
השאלה
נתונים: לפניכם סקיצה של גרפי הפונקציות \( f(x) \) ו- \( g(x) \). - שתי הפונקציות קעורות כלפי מטה לאורך כל תחום הגדרתן. - לפונקציה הכחולה \( f(x) \) יש אסימפטוטה אופקית \( y=0 \) ואסימפטוטה אנכית ב-\( x=6 \). - הגרפים נחתכים בנקודה שבה \( x=3 \). מגדירים פונקציה חדשה \( S(x) \) באופן הבא: \( S(x) = \int_{x}^{5} \left( f(t) - g(t) \right) \,dt \) השאלה: עבור איזה ערך של \( x \) ל- \( S(x) \) יש קיצון ומה סוג הקיצון? נמקו.
הטיפ של עובד
שימו לב היטב לגבולות האינטגרל: \( x \) נמצא למטה, ו-5 נמצא למעלה!
לפי תכונות האינטגרל המסוים: \( \int_{x}^{5} h(t) dt = -\int_{5}^{x} h(t) dt \).
לכן, כשנגזור את \( S(x) \) בעזרת המשפט היסודי של החדו"א, נקבל את הפונקציה הפנימית בסימן מינוס: \( S'(x) = -(f(x) - g(x)) = g(x) - f(x) \). זו נקודה קריטית לקביעת תחומי העלייה והירידה הנכונים!
פתרון מודרך, צעד אחר צעד
שלב 1: דרך א': פתרון אלגברי מדויק (שימוש בנגזרת של אינטגרל)
נכתוב במפורש את פונקציית האינטגרל הנתונה: \( S(x) = \int_{x}^{5} \left( f(t) - g(t) \right) \,dt \) נשתמש בתכונת חילוף הגבולות של האינטגרל (כופלים במינוס אחד): \( S(x) = - \int_{5}^{x} \left( f(t) - g(t) \right) \,dt \) 1. גזירה ומציאת נקודות חשודות לקיצון: כעת, לפי המשפט היסודי של החדו"א, נגזור את הפונקציה (המינוס נשאר): \( S'(x) = -\left( f(x) - g(x) \right) = g(x) - f(x) \) נשווה את הנגזרת לאפס כדי למצוא קיצון: \( S'(x) = 0 \implies g(x) - f(x) = 0 \implies g(x) = f(x) \) המשמעות היא שנקודות הקיצון נמצאות בנקודות החיתוך. בגרף נתונה לנו נקודת חיתוך יחידה ב- \( x=3 \). 2. קביעת סוג הקיצון ב- \( x=3 \): נבדוק את סימן הנגזרת החדשה שלנו, \( S'(x) = g(x) - f(x) \), משמאל ומימין לנקודה 3: - משמאל ל-3 (\( x < 3 \)): הפונקציה הירוקה \( g(x) \) נמצאת מתחת לפונקציה הכחולה \( f(x) \). כלומר: \( g(x) < f(x) \implies g(x) - f(x) < 0 \). מסקנה: הנגזרת \( S'(x) \) שלילית, ולכן הפונקציה \( S(x) \) יורדת. - מימין ל-3 (\( x > 3 \)): הפונקציה הירוקה \( g(x) \) נמצאת מעל לפונקציה הכחולה (שצוללת לעבר האסימפטוטה). כלומר: \( g(x) > f(x) \implies g(x) - f(x) > 0 \). מסקנה: הנגזרת \( S'(x) \) חיובית, ולכן הפונקציה \( S(x) \) עולה. ירידה לפני הנקודה ועלייה אחריה \(\Rightarrow\) בנקודה \( x=3 \) יש לפונקציה נקודת מינימום.
מושגים: המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, קביעת סוג קיצון, נגזרת של אינטגרל מסוים
שלב 2: דרך ב': חשיבה אינטואיטיבית (מנגנון הצטברות שטח מתמטית)
אפשר להבין את התהליך דרך חישובי השטח שהאינטגרל עושה ככל שאנחנו מציבים בו ערכי \( x \) שונים. בואו נתקדם משמאל לימין. - מה קורה כשמציבים \( x=3 \)? \( S(3) = \int_{3}^{5} (f - g) dt \). בתחום זה (בין 3 ל-5), הפונקציה \( f \) נמצאת מתחת ל-\( g \). לכן הביטוי שבתוך האינטגרל (\( f - g \)) הוא שלילי. אנו מחשבים אינטגרל מ-3 ועד 5 של ערכים שליליים, ולכן התוצאה תהיה שטח בסימן שלילי. (נניח: מינוס 10). - מה קורה כשמציבים \( x=4 \) (זזים ימינה)? \( S(4) = \int_{4}^{5} (f - g) dt \). השטח השלילי שנצבר מתחשב כעת על קטע קצר יותר, ולכן הוא קטן יותר בערכו המוחלט (לדוגמה: מינוס 4). מעבר מ- (מינוס 10) ל- (מינוס 4) פירושו שערך הפונקציה עולה! - מה קורה כשמציבים \( x=2 \) (זזים שמאלה מ-3)? \( S(2) = \int_{2}^{5} (f - g) dt = \int_{2}^{3} (f - g) dt + \int_{3}^{5} (f - g) dt \). החלק השני הוא השטח השלילי שחישבנו קודם (מינוס 10). אולם בחלק הראשון (בין 2 ל-3), \( f \) נמצאת מעל \( g \). הביטוי \( f - g \) שם הוא חיובי! אנו מוסיפים ערך חיובי לסכום הכללי, מה שהופך את התוצאה הסופית לפחות שלילית (לדוגמה: ממינוס 10 הוא יעלה למינוס 7). אם מ-\(x=2\) (מינוס 7) התקדמנו ל-\(x=3\) (מינוס 10), הרי שהפונקציה ירדה אל עבר הנקודה 3. ראינו שכאשר אנו מתקדמים על ציר ה-\(x\), הפונקציה יורדת לעבר \( x=3 \) וממשיכה לעלות אחריה. לכן ב- \( x=3 \) מתקבל הערך המינימלי של הפונקציה.
מושגים: אינטגרל כשטח מצטבר, הבנה גרפית של אינטגרלים
תשובה סופית
התשובה הסופית: לפונקציה \( S(x) \) יש נקודת מינימום בנקודה שבה \( x = 3 \).