בשרטוט מתואר גרף הפונקציה .
נתון כי שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה הם: ו- .
מגדירים פונקציה חדשה: .
דרך נקודות הקיצון של הפונקציה מעבירים אנכים לצירים. מצאו את שטח המלבן שנוצר על ידי האנכים הללו.
בשרטוט מתואר גרף הפונקציה \( f(x) \). נתון כי שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה הם: \( (-1, 2) \) ו- \( (1, -2) \). מגדירים פונקציה חדשה: \( g(x) = f\left(\frac{1}{3}x\right) \). דרך נקודות הקיצון של הפונקציה \( g(x) \) מעבירים אנכים לצירים. מצאו את שטח המלבן שנוצר על ידי האנכים הללו.
הרבה תלמידים נופלים כאן וחושבים שאם יש כפל בשבר (כמו \( \frac{1}{3}x \)), אז הפונקציה "מתכווצת" לשליש מרוחבה. זו טעות! כאשר המקדם של ה-x הוא שבר בין 0 ל-1, אנחנו מקבלים מתיחה אופקית (אקורדיון). כדי להגיע לאותו ערך של \( y \) שהגענו אליו ב- \( f(x) \), עכשיו צריך להציב ערך \( x \) גדול פי 3. לכן, במקרה כזה ערכי ה- \( y \) של הקיצון נשארים בדיוק אותו הדבר (הגובה לא משתנה), אך שיעורי ה- \( x \) של נקודות הקיצון מוכפלים ב-3. לו היה כתוב \( f(3x) \) – רק אז מדובר בכיווץ (חלוקה ב-3).
מוגדרת הפונקציה \( g(x) = f\left(\frac{1}{3}x\right) \). הכפלת הארגומנט (\( x \)) בקבוע \( c = \frac{1}{3} \) מבצעת מתיחה או כיווץ אופקיים לגרף הפונקציה ביחס לציר ה-y. כיוון שהקבוע \( \frac{1}{3} \) קטן מ-1 (וגדול מאפס), מדובר במתיחה אופקית. כדי לקבל את אותו ערך הפונקציה, יש "לפצות" על החלוקה ב-3 על ידי הצבת ערך \( x \) שגדול פי 3. לכן, כל נקודה \( (x, y) \) על הפונקציה \( f \) תעבור לנקודה \( (3x, y) \) על הפונקציה \( g \).
מושגים: מתיחה וכיווץ אופקיים
נשתמש בתכונה זו כדי למצוא את נקודות הקיצון החדשות. נקודת קיצון ראשונה ב-\( f(x) \): \( (-1, 2) \). נכפיל את שיעור ה-x שלה פי 3 ונקבל את נקודת הקיצון המתאימה ב-\( g(x) \): \( (-3, 2) \). נקודת קיצון שנייה ב-\( f(x) \): \( (1, -2) \). נכפיל את שיעור ה-x שלה פי 3 ונקבל את נקודת הקיצון המתאימה ב-\( g(x) \): \( (3, -2) \).
מושגים: שמירת שיעורי ה-y בטרנספורמציה אופקית
מעבירים אנכים לצירים דרך נקודות הקיצון שמצאנו (\( (-3, 2) \) ו- \( (3, -2) \)). האנכים לציר ה-x הם הישרים האנכיים: \( x = 3 \) ו- \( x = -3 \). האנכים לציר ה-y הם הישרים האופקיים: \( y = 2 \) ו- \( y = -2 \). כעת, נחשב את ממדי המלבן שנוצר מן החיתוך של ישרים אלו: אורך המלבן (הבסיס): המרחק בין הישרים האנכיים. מ- \( x = -3 \) עד \( x = 3 \) יש מרחק של \( 3 - (-3) = 6 \) יחידות. רוחב המלבן (הגובה): המרחק בין הישרים האופקיים. מ- \( y = -2 \) עד \( y = 2 \) יש מרחק של \( 2 - (-2) = 4 \) יחידות.
מושגים: חישוב שטח מלבן מקואורדינטות
שטח מלבן שווה לאורך כפול הרוחב: \[ S = 6 \times 4 = 24 \] שטח המלבן שנוצר הוא 24 יחידות ריבועיות.
התשובה הסופית: שטח המלבן שנוצר הוא: 24 יח"ר.
בשרטוט מתואר גרף הפונקציה f(x).
נתון כי שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה הם: (−1,2) ו- (1,−2).
מגדירים פונקציה חדשה: g(x)=f(31x).
דרך נקודות הקיצון של הפונקציה g(x) מעבירים אנכים לצירים. מצאו את שטח המלבן שנוצר על ידי האנכים הללו.