המספר מקיים את המשוואה: א. מצא, בעזרת ו-, את המקום הגיאומטרי שמקיים את המשוואה הנ"ל. ב. באילו רביעים נמצא המקום הגיאומטרי הנ"ל? נמק. ג. מצא את שיעורי הנקודות שנמצאות על המקום הגיאומטרי הנ"ל ומקיימות את המשוואה . ד. איזה מרובע נוצר ע"י הנקודות שבסעיף ג'? נמק.
מספרים מרוכבים · מקומות גיאומטריים במישור גאוס
השאלה
המספר \( z = x + iy \) מקיים את המשוואה: \[ \frac{|z^2 + 2i|}{|z^2 + 4i|} = 1 \] א. מצא, בעזרת \( x \) ו-\( y \), את המקום הגיאומטרי שמקיים את המשוואה הנ"ל. ב. באילו רביעים נמצא המקום הגיאומטרי הנ"ל? נמק. ג. מצא את שיעורי הנקודות שנמצאות על המקום הגיאומטרי הנ"ל ומקיימות את המשוואה \( |z|^2 = 3.25 \). ד. איזה מרובע נוצר ע"י הנקודות שבסעיף ג'? נמק.
הטיפ של עובד
ערך מוחלט של שבר: המשוואה \( \frac{|w_1|}{|w_2|} = 1 \) שקולה פשוט ל- \( |w_1| = |w_2| \). במקום להסתבך עם אלגברה מסורבלת, הכפילו מיד במכנה. העלאה בריבוע של מודולוס: זכרו ש- \( |a+bi| = \sqrt{a^2+b^2} \). כשמשווים בין שני ערכים מוחלטים, הכי אלגנטי ובטוח להעלות את שני האגפים בריבוע מיד אחרי החלוקה לממשי ומדומה, וכך להיפטר מהשורש. זיהוי מרובעים במישור גאוס: מרובע שאלכסוניו חוצים זה את זה (כולם סימטריים סביב הראשית) ושווים באורכם (נמצאים על אותו מעגל, כלומר לאותם מספרים יש אותו מודולוס \( |z| \)) הוא בהכרח מלבן! אין צורך בחישובי שיפועים מייגעים.
פתרון מודרך, צעד אחר צעד
שלב 1: סעיף א': מציאת המקום הגיאומטרי
נכפיל את שני אגפי המשוואה במכנה כדי להיפטר מהשבר: \[ |z^2 + 2i| = |z^2 + 4i| \] נבטא את \( z^2 \) בעזרת ההצגה האלגברית \( z = x + iy \): \[ z^2 = (x + iy)^2 = x^2 + 2xyi + i^2y^2 = x^2 - y^2 + 2xyi \] נציב זאת חזרה במשוואת הערכים המוחלטים ונקבץ איברים לחלק ממשי וחלק מדומה: \[ |(x^2 - y^2) + 2xyi + 2i| = |(x^2 - y^2) + 2xyi + 4i| \] \[ |(x^2 - y^2) + i(2xy + 2)| = |(x^2 - y^2) + i(2xy + 4)| \] נשתמש בהגדרת הערך המוחלט של מספר מרוכב \( |a+bi| = \sqrt{a^2+b^2} \) ונעלה מיד את שני האגפים בריבוע: \[ (x^2 - y^2)^2 + (2xy + 2)^2 = (x^2 - y^2)^2 + (2xy + 4)^2 \] נחסר \( (x^2 - y^2)^2 \) משני האגפים ונפתח את הסוגריים הנותרים: \[ (2xy + 2)^2 = (2xy + 4)^2 \] \[ 4x^2y^2 + 8xy + 4 = 4x^2y^2 + 16xy + 16 \] נצמצם את \( 4x^2y^2 \) ונעביר אגפים כדי לבודד את \( xy \): \[ 8xy + 4 = 16xy + 16 \] \[ -12 = 8xy \] \[ xy = -1.5 \implies y = -\frac{1.5}{x} \] המקום הגיאומטרי הוא היפרבולה שמשוואתה \( y = -\frac{1.5}{x} \).
מושגים: מקומות גיאומטריים של מספרים מרוכבים
שלב 2: סעיף ב': זיהוי רביעים
קיבלנו את המשוואה \( xy = -1.5 \). מכיוון שמכפלת השיעורים \( x \cdot y \) היא מספר שלילי, המסקנה היא של-\( x \) ול-\( y \) חייבים להיות סימנים מנוגדים. - כאשר \( x < 0 \) אז \( y > 0 \): זה קורה ברביע השני. - כאשר \( x > 0 \) אז \( y < 0 \): זה קורה ברביע הרביעי.
שלב 3: סעיף ג': חיתוך המקום הגיאומטרי עם המשוואה הנוספת
נתונה משוואה נוספת המייצגת מעגל סביב הראשית: \[ |z|^2 = 3.25 \implies x^2 + y^2 = 3.25 \] נציב את הביטוי שמצאנו בסעיף א' (\( y = -\frac{1.5}{x} \)) לתוך משוואת המעגל: \[ x^2 + \left(-\frac{1.5}{x}\right)^2 = 3.25 \] \[ x^2 + \frac{2.25}{x^2} = 3.25 \] נציב משתנה עזר \( t = x^2 \) (כאשר \( t > 0 \)) ונכפיל ב-\( t \): \[ t + \frac{2.25}{t} = 3.25 \] \[ t^2 - 3.25t + 2.25 = 0 \] נפתור את המשוואה הריבועית באמצעות נוסחת השורשים: \[ t_{1,2} = \frac{3.25 \pm \sqrt{(-3.25)^2 - 4 \cdot 1 \cdot 2.25}}{2} = \frac{3.25 \pm \sqrt{10.5625 - 9}}{2} = \frac{3.25 \pm 1.25}{2} \] מכאן נקבל שני פתרונות ל-\( t \): אפשרות 1: \( t_1 = \frac{4.5}{2} = 2.25 \). נחזור ל-\( x \): \( x^2 = 2.25 \implies x = 1.5 \) או \( x = -1.5 \). אם \( x = 1.5 \), אז \( y = -\frac{1.5}{1.5} = -1 \). הנקודה: \( (1.5, -1) \). אם \( x = -1.5 \), אז \( y = -\frac{1.5}{-1.5} = 1 \). הנקודה: \( (-1.5, 1) \). אפשרות 2: \( t_2 = \frac{2}{2} = 1 \). נחזור ל-\( x \): \( x^2 = 1 \implies x = 1 \) או \( x = -1 \). אם \( x = 1 \), אז \( y = -\frac{1.5}{1} = -1.5 \). הנקודה: \( (1, -1.5) \). אם \( x = -1 \), אז \( y = -\frac{1.5}{-1} = 1.5 \). הנקודה: \( (-1, 1.5) \).
מושגים: מערכת משוואות ממעלה שנייה
שלב 4: סעיף ד': סוג המרובע והמחשה
ארבעת הנקודות שמצאנו הן קודקודי מרובע. נסתכל עליהן: \( A(1.5, -1), \quad B(1, -1.5), \quad C(-1.5, 1), \quad D(-1, 1.5) \) ניתן לראות שקיימת סימטריה מלאה סביב ראשית הצירים (0,0): הנקודה \( A \) נגדית לנקודה \( C \) (כלומר \( C = -A \)), לכן הקטע \( AC \) הוא אלכסון שעובר בראשית ונחצה בה. הנקודה \( B \) נגדית לנקודה \( D \) (כלומר \( D = -B \)), לכן גם הקטע \( BD \) עובר בראשית ונחצה בה. כאשר במרובע האלכסונים חוצים זה את זה, הוא מקבילית. בנוסף, מתוך הנתון של סעיף ג', ידוע לנו שכל הנקודות מונחות על המעגל \( |z|^2 = 3.25 \), כלומר מרחק כולן מהראשית זהה (\( R = \sqrt{3.25} \)). המשמעות היא שהאלכסונים שווים באורכם (כל אחד מהם הוא קוטר במעגל באורך \( 2R \)). מקבילית שאלכסוניה שווים היא מלבן. ויזואליזציה במישור גאוס: חיתוך ההיפרבולה והמעגל יוצר מלבן
מושגים: סיווג מרובעים במישור גאוס
תשובה סופית
התשובה הסופית: א. \( y = -\frac{1.5}{x} \) ב. שני ורביעי. ג. שיעורי הנקודות: \( (1.5, -1) \), \( (-1.5, 1) \), \( (-1, 1.5) \), \( (1, -1.5) \) ד. מלבן.